מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להיתר למפעל בטיפול בפסולת מסוג [סוג פסולת]

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2017 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

גם טענת המשיב, לפיה הוא העביר את הפסולת למקרקעין באופן זמני, עד שתיאסף משם על ידי רכב אחר ותובל למטמנה, אין בה כדי להועיל לו. בעיניין זה יש להפנות, תחילה, אל סעיף 7(א) לחוק, המקנה לרשות מקומית לקבוע אתרי הטמנה ולסעיף 7(ד) לחוק אשר זו לשונו: "ד) לא יפנה אדם פסולת מאחד הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א), אלא לאתר שנקבע לכך, למפעל טפול באשפה, למפעל מיחזור או למישרפה, או בהתאם להוראות שנקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית הנוגעת בדבר". לפיכך, לכאורה, אין בטענה הנ"ל של המשיב כדי להפחית מעוצמת החשד נגדו.
לא למותר לציין, בהקשר זה, כי העבירות על פי החוק הן עבירות מסוג אחריות קפידה [ראו, למשל, רע"פ 3515/12 מדינת ישראל נ' דוד שבתאי (10.9.2013)], כך שלכאורה, כוונת המבקש בפנוי הפסולת למגרש ולא לאתר הטמנה, איננה רלבאנטית.
המבקש ימציא אישור ממשרד הרשוי בדבר העיקול שנירשם.
...
נוכח כל האמור לעיל, יש לקבל את הערר ולהתערב בתנאי השחרור שקבע בימ"ש קמא.
לפנים משורת הדין ועל מנת להקל על המבקש בהפקדת הסכום, אני קובעת כי הוא יופקד בארבעה תשלומים חודשיים שווים ורצופים בני 10,000 ₪ כל אחד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

הצוו מסוג עשה נתבקש לאור פלישה שלא כדין מצד הנתבעות למקרקעין, שהתרחשה בסוף חודש דצמבר 2012 והמתבטאת בהשלכת כמות של כ- 25 אלף קוב של עפר, אדמה, אשפה ופסולת למקרקעין השייכים לתובע, כל זאת ללא ידיעתו או הסכמתו, תוך פגיעה בקניינו באופן ששינה את פני הקרקע, וחרף חובתן לסלק את הפסולת והעפר לאתר הטמנה מאושר.
אגב כך, חל איסור להשלכת פסולת למקורות שלא הוגדרו לצורך כך, עת נקבע ע"י המחוקק כי "לא יפנה אדם פסולת מאחד הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א), אלא לאתר שנקבע לכך, למפעל טפול באשפה, למפעל מיחזור או למישרפה, או בהתאם להוראות שנקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית הנוגעת בדבר". הוא גם מטיל חובה על אתר לסילוק פסולת לבצע רישום הכולל מספר פרטים וביניהם "סוג הפסולת המובלת ברכב, כמות הפסולת לפי משקלה, ומקור הפסולת על פי הרשום בתעודת המשלוח" (סעיף 11ה' לחוק).
...
המועצה תמכה בעמדת החברה וביום 10.6.14 היא הגישה הודעה לביהמ"ש, כי היא זו אשר נתנה לחברה את ההוראות הקשורות לפינוי וסילוק הפסולת, וזו לשונה של ההודעה: "בהתאם להחלטת כב' ביהמ"ש מתכבדת הנתבעת מס' 1 להודיע כי היא נתנה הוראה לנתבעת מס' 2 להוביל את הפסולת וכל החומרים בהתאם להסכם החתום לאתר פנוי פסולת מורשה". ייאמר כבר עתה, כי לאחר שקילת הראיות שהניחו הצדדים לפניי, תוך מתן דגש על הוראות ההסכם שבין המועצה לבין החברה, באתי לכלל מסקנה כי אין במסכת העובדתית שהובאה לפניי, לא כל שכן בהוראות ההסכם, כדי לשלול את חבותה של החברה להשלכת הפסולת לחלקת התובע ולפיכך, יש להורות על חיוב הנתבעות ביחד ולחוד לפנות ולסלק את הפסולת מחלקת התובע כמבוקש בתביעה, ואבאר.
ברם, משהעיד צבי, כי הוא לא נכח בשטח, לא היה מעורב באופן אישי בביצוע העבודה ואין לו ביחס אליה כל ידיעה אישית, ובשים לב לאי הבאתם של עדים רלוונטיים, הרי אין בידי לקבל עדות זו. סיכומם של דברים- גרסת התובע לפיה הושלכה פסולת מסוג חצץ בחלקה 7 שבבעלותו כלל לא נסתרה על ידי מי מהנתבעות, משהוכח לפניי בראיות מספקות כי הן ביצעו עבודות מחזור ופינוי פסולת בניין, עבודה שהוזמנה ע"י המועצה ובוצעה ע"י החברה, בסמוך לחלקת התובע ותוך שימוש במגרסה ; גרסה אותה מצאתי עדיפה במאזן ההסתברויות על פני גרסת הנתבעות שלא נתמכה כאמור בראיות, ומשלא הוכח כי ניתנה הסכמת התובע וגם לא הוכח כי הנתבעות או מי מהן קיבלו את הסכמתו להנחת פסולת מסוג חצץ בתוך הקרקע דנן, הרי שיש בכל האמור כדי להקים טענה מסוג הפרעה לשימוש בקרקע מכוח סעיף 17 לחוק המקרקעין.
סוף דבר לאור כל המקובץ לעיל, אני נעתרת לתביעה ומורה על מתן צו עשה המחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, לפנות פסולת ועפר מהמקרקעין הידועים כגוש 17510 חלקה 54, תת חלקה 7 מאדמות כפר ריינה, ולהשיב את המקרקעין הנ"ל לידי התובע, כשהם ריקים ופנויים מכל חפץ השייך לנתבעות ו/או הושלך על ידן.

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

במסגרת עבודות אלה, המבקשת קולטת, ממיינת ומטפלת בכ-180,000 טון של פסולת ביתית, גזם, וגושית ביניין בשנה, כשעבודות אלה מתבצעות גם באמצעות קבלני משנה.
בנוסף, משנעת המבקשת את כלל הפסולת לאתרי קצה על פי סוגי הפסולת ועל פי ייעודם-הטמנה ו/או מחזור ו/או שימוש חוזק ו/או קומפוסטציה וכו', כששינוע זה מתבצע גם בעזרת קבלני משנה וקליטת הפסולת באתר הקצה נעשית במטמנות ו/או באתרי סילוק פסולת ו/או אתרי מיחזור וכו' בהתאם לסוגי הפסולת.
כיום, טוענת המבקשת, כל הפסולת מועברת למפעל/תחנת מיון פסולת עפולה המופעל על ידי חברת אמניר תעשיות ושירותי סביבה בע"מ ,כשתחנת המעבר מאושרת על ידי עריית חיפה ועל ידי המשרד להגנת הסביבה.
...
לעניין המבקשות בפני, אני קובעת כי המבקשת חברת טיירו נעים נמנית על המעגלים הרחוקים יותר ואילו חברת כוכב המרכז נמנית על מעגל קרוב יותר לגביו יש ראיות ישירות לביצוע העבירה על ידי מי משלוחיה או נציגיה.
סיכומו של דבר: ביחס למבקשת טיירו נעים בע"מ, ובהמשך לקביעותי לעיל ביחס לתשתית הראייתית הקיימת בעניינה, אל מול הנזק הממשי העלול להגרם לה ולאחרים ככל שצו התפיסה שניתן יעמוד בעינו, אני מקבלת את הבקשה ומורה על ביטול ותפיסת חשבונותיה ו/או תקבוליה ו/או יתרות הזכות ו/או היתרות העתידיות העומדים לזכותה אצל עירית חיפה ומורה כי אלה יועברו לחשבון הבנק של המבקשת.
אני מורה למשיבה לשחרר את התפוסים לידיה של המבקשת כוכב המרכז בכפוף לעמידה בתנאים הבאים: הפקדת במזומן או בערבות בנקאית סכום של 25% משווי התפוסים.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בדברי הסבר שצורפו לבקשה להיתר נאמר (בין השאר): "הקמת המתקן הנו חלק מיישום יעדי הממשלה לטפול בפסולת עירונית במטרה להקטין באופן מהותי את הקף ההטמנה. המתקן מיועד לשרת את יישובי הסביבה כפיתרון קצה לפסולת הביתית המיוצרת במרחב העירוני והוא חלק מיישום יעדי הממשלה לטפול בפסולת עירונית וצמצום הטמנתה[...]". הבקשה להיתר מבוססת על תכנית מתאר מקומית ממ/805 "מיפעל לטיהור שפכי גוש דן", החלה על המקרקעין, שפורסמה לתוקף ביום 24.8.1978 (להלן: תכנית 805) ועל פרק הפסולת בתמ"א 1.
בהנתן שתמ"א 1 מוסיפה "שימוש צף" של מתקן פסולת על כל התכניות המפורטות לתעשיה ולמתקנים הנדסיים , תכניות רבות אינן כוללות הוראות מדויקות לקידום בקשות להיתרים מהסוג הנידון בתמ"א. במיוחד אמורים הדברים בכל הקשור לשיתוף הציבור ולבחינת סוגיות סביבתיות.
...
המועצה הארצית הגיעה למסקנה זו לאור טענת היזם והמומחים מטעמו שהגנרטורים אליהם התייחס המומחה מטעם העותרות, לצורך השוואה, אינם יכולים להוות ענין להשוואה וכן לאור עמדת המשרד להגנת הסביבה שאמון על שנושא.
הפרויקט עבר "סגירה פיננסית". לפני העמדת המימון להקמת המתקן בחנו הגורמים המממנים את כל ההיבטים הטכניים והכלכליים של הפרויקט ונתנו הסכמתם להעמדת מימון בגובה של כמיליארד ש"ח רק לאחר שהגיעו למסקנה שמדובר בפרויקט בעל איתנות כלכלית גבוהה.
סוף דבר אני דוחה את העתירה.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים, בקצרה התובעת הנה רשות מקומית אשר במסגרת תפקידיה אחראית על פינוי, טפול ומחזור של פסולת מסוגים שונים.
בס' 11-12 להסכם התחייבה הנתבעת לפנות את הפסולת לאתר הטמנה מאושר ובס' 23 להסכם התחייבה הנתבעת להמציא לתובעת "אישורי קליטת הפסולת באתר פסולת מורשה ו/או אישור של מיפעל מיחזור פסולת". אין מחלוקת כי הפסולת פונתה למטמנה מאושרת בעיר ערד וזאת בהתאם לבקשתה של התובעת כפי שאישר מר מטאלקה בחקירתו.
...
בנסיבות אלו הרי שגם אם הייתה התובעת מוכיחה כי הנתבעת היא זו שהייתה צריכה לשלם עבור ההטמנה וגם אם הייתה משכנעת כי פעלה באופן סביר בכך ששילמה במקומה של הנתבעת את התשלום למטמנה עבור אותם 550 טון ברי כי יש לדחות את התביעה בהיעדר ראיות ביחס לתשלום בפועל.
לנוכח כל האמור לעיל סבורני כי התובעת לא הוכיחה את מרכיביה השונים של התובענה.
סיכומו של דבר לנוכח האמור אני דוחה את התובענה ומחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל מע"מ של 5,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו